מועדון מטפחי היונים בישראל


פורסמו הוראות משרד החקלאות ופיתוח הכפר מאת השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה – המועצה לענף הלול. הוראות חיסון לבעלי כנף בפינות חי, משקי ילדים, גני חיות, עופות חצר וכד'.

לחצו כאן על מנת לקרוא להוריד למחשבכם את ההוראות.

 

כמה נעים לראות שובך יונים יפה ונקי ובתוכו להקה בריאה.
בצער רבף לעיתים קרובות קורים מקרים שבהם יונים חולים וזה מביא למותם.
במקרים של מחלות קשות יש צורך לפנות לווטרינר מומחה (רצוי ווטרינר מחוזי של משרד החקלאות).
בד"כ יותר קל לאבחן את המחלה מלרפא אותה ולכן אנו נוקטים באמצעים המתאימים.

חיטוי השובך:
על מנת למנוע הדבקות היונים בטפילים חיצוניים ופנימיים ולקיים שובך בוא ריכוז החידקים הוא קטן ככל האפשר ובכך להקטין את סכנת ההדבקה בחידקים ואולי גם וירוסים. יש לקיים משטר ניקוי וחיטוי קפדני (את הובח כדאי לנקות יום יום לפחות פעם אחת בשבוע), לפני החיטוי כדאי לנקות היטב את השובך מכל לכלוך (לשלשלת ושאריות אחרות כולל גרוד התאים וכלי ההטלה). יש לוודא שכל שטח השובך יבש מרטיבות, כולל מתחת וליד כלי המיים. (הרטיבות אינה מקור עיקרי להתפתחות מחלות). את האיבוק מומלץ לבצע עם אקריתין מתוצרת תפזול שהינו חומר חדש ויעיל מאוד. מומלץ לאבק בעזרת מאבק יפני או מפוח, מפזרים היטב את החומר על היונים, בתוך התאים וכלי ההטלה. האבקה מתפזרת היטב בכל מקום ומקום בשובך.

מזונות ומיים:
המזון צריך להיות מגוון המכיל כל מני סוגים של גרעינים.
לתת ליונים סוגים שונים של ירק ומינרליים וויטמינים לפי הצורך בגלל שהיונים מוחזקות בווליירים ולא משיגים את הויטמינים באופן עצמאי. מיים צריכים להיות כל הזמן נקיים וטריים.

קרנטין (הסגר):
כל יונה חדשה שנכנסת לשובך אסור להכניס אותה מיידית ללהקה, צריך להחזיק אותה בנפרד במשך חודש ימים.

חיסונים:
חובה לעשות חיסונים נגד פרה מיקסו וירוס (ניוקאסל) אם יש אפשרות גם נגד אבעבועות וסלמונלה (פרה טיפוס).

המחלות הנפוצות של היונים:

מחלות נשימה (אורניטוזיס):
המחלה נגרמת ע"י כלמידיה.
דרכי הדבקה: דרך מיים, אוכל ואבק שנמצא בהם גורם המחלה. המחלה תוקפת קשה יותר יונים צעירות ויכולה לגרום ל80% תמותה.
סימני המחלה: עדישות, עמידה בפינות, העוף לא אוכל ולא שותה, דלקת ונפיחות ברירית העין היכולה לגרום לעיוורון, דמעות, רגישות לאור, נזלת וקושי נשימה בגלל המצאות נוזלים בדרכי הנשימה. בניתוח אפשר להבחין בשינויים בכבד בתחול ובמוח העצמות, ביונים המבוגרות החולות זמן ממושך יש דגנרציה שומנית של הכבד, דלקת ראות ושינויים בלב. להבחנה מדעית יש לערוך בדיקות מעבדתיות: בדיקת דם לנוכחות הנוגדנים ובידוד הנגיף, שנעשה בעזרת שימוש בעכברים לבנים. כמו כן אפשר בעזרת מיקרוסקופ להבחין בנגיף.
הטיפול במחלה: הזרקת אוקסיטטרהצקלין או מתן החומר במי שתייה, התוצאות בדרך כלל טובות. איתור מוקדם של המחלה ומתן הטיפול, חשובים ביותר למניעת התפשטות לעופות נוספים. בבני אדם גורמת המחלה להקאות, שילשולים ובצקות בריאות. אפשרות נוספת מומלצת - מתן תרופה שאיננה אנטיביוטית הנקראת בי טריל 1-2 סמ"ק לליטר מיים למשך יומיים. כאשר מצב היונים גרוע - 3 סמ"ק לליטר מים למשך 6 ימים. האפשרות המועדפת הינה מתן תרופה הנקרת "אוקסיגל"
וטרינר י אחד גרם (כפית שטוחה) לליטר מים במשך 4-5 ימים.

טריכוצוניאזיס - מחלת הכפתור הצהוב:
זו אחת המחלות הקשות
בגידול יונים. ההדבקה של מחלה זו נמשכת כאשר היונים הנגועו, אשר על אף היותן נושאות מחלה זו, אינן מראות סימנים שלה, ומאכילים את גוזליהם ב"חלב יונים" ובכך מדביקים אותם. גורם המחלה הוא טפיל חד תאי, טריכומונס גלינה, אשר פוגע בעיקר ביונים. ביונים ובתורים פוגעת המחלה בד"כ, בגוזלים בני שבוע עד שבועיים בצורה קשה ביותר. אך גם גוזלים בוגרים יונים מבוגרות עלולים להפגע. המחלה יכולה להופיע בפני עצמה, או ע"י זיהומים משנים בחידקים כמו סלומונלה ואחרים. הטיפול: מתחלק לשניים. הטיפול בלהקה והטיפול בעוף בודד. בגלל צורת ההעברה של המחלה מהורים לצאצאים ע"י האכלה, הרי מובן מאליו שזמן הטיפול בלהקה הטוב ביותר, הוא לפני הבקיעה. לשם כך משתמשים בתכשירים המכילים חומר פעיל דימתרידזול בריכוז של 40%. ניתן לרכוש בבית מרקחת תרחיץ פלגיל - 1 סמ"ק לליטר מיים במשך שש ימים. וגם מטרוג'יל שמינית כדור ליונה.

סלמונלה פרה-טיפוס:
המחלה פוגעת בעיקר בגוזלים. 10-25% מהיונים נגועות במחלה ועופות מבוגרים מפיצים אותה בהפרשות שלהם, המחלה קימת גם בדגים.
דרכי הדבקה: מים תערובת, הפרשות וביצים. לזיהוי החידק מגדלים אותו על מצע סוכרים ושינוי בצבע הסוכרים משמש אינדיקטור לקיום החידק, הסלמונלה יכולה לעבור דרך קליפת הביצה ולכן יכולים להבקע אפרוחים או גוזלים נגועים במחלה והללו יכולים להדביק אפרוחים או גוזלים בריאים הנמצאים יחד איתם, באותו מקום גידול.
סימני המחלה: בגוזלים כמעט ואין סימנים ספציפיים פרט לנסיגה בהתפתחות, שלשול ואדישות ותמותה באחוז גבוה. המחלה גורמת לדלקת מעיים, דבר הגורם לירידה בכניסת סוכרים וחלבונים לדם (פגיעה במטבוליזם), שגורם לניוון שרירים. ביונים צעירות אפשר להבחין בצליעה הנגרמת ע"י דלקת פרקים. למחלה יש ביטוי עצבי, האבחנה המעבדתית, בנוסף לסימנים הקליניים, כוללת: בידוד החידק ובדיקה סרוגולית להמצאות נוגדים ספציפיים, כמו כן בניתוח אפשר להבחין בשינויים באיברים הפנימיים.
הטיפול במחלה: מתן פורהזולידון במשך 5-6 ימים אפשר לתת כוללרהטטרהציקלין (1-2 כפסולות ליום) במשך 1-2 ימים בשבוע, במשך 4 שבועות, כמו כן אפשר להזריק אקסיטטרהציקלין או שפקטינומיצין 0-5 מס"ק ולחזור על הזריקה אחרי 24-28 שעות, אחרי ההבראה יש לבצע חיטוי במקום הגידול. הטיפול הטוב ביותר הינו ע"י ביי טריל 1-2 סמ"ק לליטר מים במשך יומיים.
כתחליף לחיסון אפשר להשתמש בטרימוטוגל פעם ב3 חודשים.

פרה מיקסו וירוס (ניוקאסל):
איבחון המחלה היא שהיונים מאבדות את חוש שיווי המשקל והראש מתחיל להסתובב ונופל על הריצפה, במקרים קשים היונה אינה מצליחה לאכול ועקב כך מתחילה לרזות ומתה. המחלה היא מחלה מדבקת והיו מקרים של תמותה עד 50-60% מהיונים בשובך. במידה והיונה מצליחה לאכול, ניתן לבודדה ולחכות בסבלנות מכיוון שברוב המקרים האלה היונה מצליחה להתגבר על המחלה וכעבור מספר חדשים היא מתגברת ומחלימה.
טיפול במחלה \ טיפול מונע: רצוי להזריק פעמיים בשנה לכל יונה כולל הגוזלים ע"מ למנוע הופעת המחלה. יש להזריק תרכיב מומת נגד ניוקסל בעופות. כאשר כל יונה תקבל 1\2 סמ"ק של החומר ע"י הזרקה בשריר החזה או תת עורי בין הכנפיים לכוון הראש. את התרכיב המומת ניתן לשמור במקרר ולהשתמש בו בעת הצורך.

אבעבועות (מתחילה בקיץ ועד יולי-אוגוסט):
המחלה פורצת בעיקר בתקופת הקיץ והימים החמים ומסתיימת עם בוא החורף והימים הקרים. המחלה נגרמת ע"י נגיף גדול המצוי בכל הארצות, הנגיף הספציפי ליונים איננו פוגע קשה בעופות אחרים.
דרכי ההפצה: היונים מפרישות את הנגיף עם הרוק, הפרשות מהאף, העיניים ובצואה. הדבקה אפשרית דרך המים התערובת ובמגע ישיר בין העופות.
סימני המחלה: אפשר להבחין באבעבועות על העור במקום חופשי מנוצות (סביב העיניים, הרגליים והאף), בדופן הפה, ובפי הטבעת. הטיפול במחלה, כאשר הינה בכמות קטנה, שרפת היבלת ע"י סיגריה, או ברזל חם (יש להזהר מלפגוע בעיקר ברירית העין). ניתן לחסן את היונים נגד אבעבועות כולל את הגוזלים החל מגיל 7 ימים בתרכיב אבעבועות יונים, (החומר מופיע בבקבוקון בן 50 מנות וצמוד אליו בקבוקון של חומר שצריך לערבבם).
אופן החיסון: 1. דקירת בכנף: (ליונים עד גיל חודשיים בלבד) לטבול את המחט בתרכיב ולדקור בעור הכנף. יש לבדוק "קליטה" (סימן דומה לאבעבועות בנקודת הדקירה) 5-10 ימים לאחר החיסון.
2. מריחה ברגל: יונים בוגרות (או מעל 2 חודשים) לתלוש מאחת הרגליים נוצות באופן שיחשוף קטע עור (לפחות 10 בתי נוצה) ולטבול את המברשת בתרכיב ולמרוח על בתי הנוצה. יונים חולות אין לחסן.

תולעים טיפילי מעיים:
המזיקה ביותר הינה התולעת העגולה ולאחריה תולעת השערה. תולעת השערה - גורמת לניוון ולתמונה. התולעת העגולה גורמת לזיהום מאסיבי ולסגירה מוחלטת של חלל המעיים ובכך לרזון ולתמותה. הטיפול המומלץ בתולעים הינו ע"י לבמיזול או קונקורט התוקף את שני הסוגים בו זמנית ומקטין את הבעיה. מומלץ לבצע תילוע במים כל חצי שנה או כאשר מבחינים בתולעים בצואה. הטיפול הינו 1 סמ"ק לכל ליטר מי שתייה למך יומיים. יש לחזור על הטיפול כעבור 14 יום. אם לא ניתן להשיג לבמיזול - יש תרופה בשם ויטמיזול לחברת ויטמד.


טפילים:
הטיפול המונע הטוב ביותר נגד טפילים הוא IVOMEK או NOROMECTIN על העור שבעורף.

 

בנושא וטרנרי אפשר להתייעץ עם דוקטור ראובן קמינסקי או עם אל עמי מרא.

 
הוספה למועדפים
מונה מבקרים:0  מונה צפיות:1969029
כניסה לניהול